מותג

החשיבות העיקרית של המותג נעוצה בתהליך מיצובו ובידולו. בשוק שאינו ממותג הצרכנים לא מסוגלים להבחין בין מוצרי המתחרים. ניתן לראות כדוגמה את מותגי התפוזים הישראלים בשווקי העולם שהפכו למותג אחד.

היצרנים וספקי השירותים מתחרים ביניהם, בין היתר, באמצעות הורדת מחירים בצורה שאף פוגעת ברווחיות שלהם. המיתוג, מנגד, מאפשר להם להתחרות גם על מאפיינים נוספים של מוצריהם שאינם נוגעים לגובה המחיר. כשצרכן יתפוס את המותג כבעל ערך עבורו – הוא יהיה מוכן לשלם יותר לעומת המוצר של המתחרים.

המיתוג מהווה ערך גם עבור הצרכן עצמו. ליצרן ישנו הרצון להימנע מלפגוע בעמדות הצרכנים כלפי המותג. אם המוצר או השרות לא יעמדו ברמת הציפיות של הצרכנים הם לא ימשיכו להיות צרכנים תחת אותו מותג. על כן, על המותג להבטיח לכל צרכן שלו מוצר שיעמוד בציפיותיו.

חשוב להדגיש שלא פעם עמדות ורגשות כלפי מותגים אינם נובעים מהבדל משמעותי בינם לבין המתחרים. אם ניקח כדוגמה סיטואציה בה צרכנים שנוטים להיות נאמנים למותג מזון וזאת למרות שבמבחני טעימה התברר להם שהם אינם יכולים להבדיל בין טעם המותג בו הם עושים שימוש לעומת הטעם של המתחרים. מכאן שהמיתוג הופך חלק מהצרכנים לצרכנים לא רציונליים, שלא פעם צרכן שכזה אינו פועל כך עבור טובתו שלו.

עיוורן מותגים בא לתאר צריכה המתעלמת לגמרי מהשפעות המיתוג של המוצרים. פעילי אנטי גלובליזציה ונגד תרבות הצריכה פועלים על מנת לקדם ההכרה בביטוי זה אצל צרכנים, על מנת שאותם צרכנים ישפטו את המוצרים על בסיס מדדים של עלות ותועלת וללא כל השפעות פרסומיות ולחץ חברתי הנגרם בשל חדירתם של המותגים לאוכלוסיות השונות.

רבים סבורים כי "יום שישי של מרלבורו" מהווה את יום המפנה בדרך לחברה צרכנית עיוורת, כשעם הזמן כלכלת המותגים הרבה התרחבה תוך שימוש בתקציבי פרסום רחבים.